- 077-9979272
- [email protected]
- משה דיין 10, פתח תקווה
על פי חוק התכנון והבניה, המבקש להקים מבנה בישראל נדרש לקבל רישיון בנייה . היתר בנייה ניתן – על פי רוב – על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אולם ייתכנו מקרים שבהם הוא יינתן על ידי גורמים אחרים. כאשר הוועדה המקומית דנה בבקשתו של האדם לקבל היתר בנייה, היא בוחנת אילו תוכניות חלות על הקרקע. התוכניות החלות על הקרקע נותנות מענה לשתי שאלות עיקריות:
בין עקרונות היסוד בדיני התכנון והבנייה בישראל נמנים גם עקרון השקיפות ועקרון שיתוף הציבור בהליכי אישור תוכניות. לפי עקרון השקיפות- הודעה על הפקדת תוכנית מפורסמת ברשומות, בעיתונות ועוד. הפרסום מאפשר לציבור לדעת על ההפקדה ולהגיש התנגדות לתוכנית. לפי עקרון שיתוף הציבור- כל מעוניין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תוכנית משהופקדה, רשאי להגיש התנגדות.
שלושת הסוגים העיקריים של התוכניות הם תוכנית מתאר ארצית, תוכנית מתאר מחוזית ותוכנית מתאר מקומית. סוגים נוספים של תוכניות הם: תוכנית לתשתית לאומית, תוכנית דרך, תוכנית לשימור אתרים ועוד.
חריגות הבניה הנפוצות ביותר עוסקות לרוב בתוספות חדרים, הרחבת בית פרטי, סגירת חללים בבית הפרטי, סגירת גינה משותפת, הוספת קירות מעל רחבה מרוצפת, הוספת מבנה עזר ועוד. חריגות בניה מתרחשות בשטחים פרטיים, כאשר בעל הבית בונה חדר נוסף על הגג או סוגר את המרפסת. חריגת בניה נפוצה הינה חריגת בניה לפרגולה – מכיוון שהחוק אומר כי לא ניתן לבנות פרגולה או לסגור את המרפסת ללא אישור מתאים.
לפי החוק, פרגולה מוגדרת כמבנה ללא קירות שהתקרה איננה משופעת או נטויה הנשענת על עמודים. יש לציין כי החוק אינו מעמיק ומבדיל בין פרגולת עץ לבין פרגולות ממתכת. בדרך כלל רשויות החוק מאתרות את הפרגולה שנבנתה בעזרת צילומי אוויר שנעשים באמצעות רחפנים. רחפנים אלו מצלמים אזורים של שכונות מגורים, (בדרך כלל בשטחים בהם יש בתים פרטיים ובתי קרקע). לפי התצלומים ניתן לזהות כי ישנן פרגולות בבתים ספציפיים ואליהם נשלח צו הריסה או קנס כספי גבוה. רשויות החוק והאכיפה יודעות לבדוק למי מבין המצולמים אכן יש היתר בניה לפרגולה ולכן הם הפניות נעשות רק לאלו שאין להם את האישור הנחוץ.
בניה ללא היתר עלולה לגרור אחריה צו הריסה מנהלי ואפילו כתב אישום פלילי. אבל, במקרים רבים, ניתן להגיש את הבקשה להיתר גם לאחר ביצוע חריגת הבניה. הוועדה המקומית יכולה להוציא היתר לשימוש חורג מתוכנית הניתן בדרך לזמן מוגבל של כשנה. היא יכולה גם לתת היתר לשימוש חורג מהיתר קבוע אשר אינו מוגבל בזמן בדרך כלל ויכול להיות שהמגיש יידרש לבצע שינויים בנכס.
הגשת הבקשה להיתר בניה, תוצג ברוב המקרים בתור תשריט להיתר ויהיו בה פרוט זכויות הנכס ובעליו, וכן את אחוזי הבניה המותרים בו וחישוב שטחי הבניה הקיימים בנכס, שרטוט של החרגישה שעבורה מבקשים את ההיתר וכו'. לוועדה ישנה האפשרות לבקש אישורים נוספים למשל מרשות מקרקעי ישראל, פיקוד העורף, חברת החשמל וכו'.
כמו כן, צריך להוכיח כי חריגת הבניה לא מפריעה לשכנים.
חריגות בניה עדיין נחשבות עבירה פלילית ועבירה עליהן עלולה להוביל לכתב אישום והעמדה לדין פלילי. במאי 2018 אישרה הכנסת הטלת קנסות מינהליים על עבירות בניה ושימוש חורג. על פי התקנות החדשות, גובה הקנסות נע בין 8,000 ל-300 אלף שקל. תקנות אלו לקראת סוף 2018. תקנות אלו באות להחליף את ההליך המשפטי הפלילי שהיה נהוג עד כה והן אמורות לפשט ולזרז את הליך האכיפה בנושא. עוד נקבע כי כי תישלח התראה המאפשרת למפר החוק לתקן את חריגת הבנייה לפני הטלת הקנס.
בתקנות החדשות קיימת חלוקה למספר קטגוריות של עבירות: עבירות בנייה ועבירות שימוש חורג, עבירות הנעשות באדמות מוגנות כמו שמורות טבע וכן עבירות הקשורות לגודל הנכס. עבירות קטנות של עד 25 מ"ר אינן כלולות בתקנות החדשות ועבירות בנכסים למגורים יהיו נמוכים ב-50% מהקנסות שיושתו על עבירות למטרות מסחריות. חברות ייקנסו בכנס כפול מאנשים פרטיים. על פי התקנות קנס של 25 אלף שקל יוטל על עבירות בשטח של עד 25 מ"ר, 50 אלף שקל על עבירות של בין 25 ל-50 מ"ר, על עבירות בשטח של 75 עד 100 מ"ר יוטל קנס בגובה של 200 אלף שקל ועל עבירות של מעל ל-100 מ"ר הקנס יהיה 300 אלף שקל. על חברות יוטל כפל קנס כך שהוא יכול להגיע במקרים חמורים עד ל-600 אלף שקל.