- 077-9979272
- [email protected]
- החרושת 30 רעננה בית אופק
על פי הוראת סעיף 7(א) לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, אשר כותרתה “גמר העסקה”, קובעת:
“עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגרמת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.”
משמעות הרישום בפנקסי המקרקעין(טאבו), הוא שאותו אדם אשר נרשם כבעלים הינו הבעלים החוקי של אותו נכס.
בישראל קיימים 3 סוגים של מרשמים המתייחסים לנכסי מקרקעין:
רישום הדירה ו/או המשרד או החנות או הנכס שרכשתם בטאבו או העברת זכויות במינהל מקרקעי ישראל ו/או בחברה המשכנת מבוצעת לאחר שהקונה משלם את מלוא התמורה למוכר ומקבל את החזקה בדירה או בנכס שרכש. במעמד תשלום יתרת התמורה מעביר העו”ד של המוכר לעורך דין של הקונה את המסמכים והאישורים שהוחזקו אצלו לשם רישום הדירה או הנכס על שם הקונה. לעיתים (במיוחד בעסקאות מהירות דהיינו כי מועד מסירת החזקה בדירה והתשלום המלא הוא תוך ימים ספורים או חודשים בודדים) אין בידי המוכר את האישורים שמחובתו לספק לקונה לשם רישום הדירה בטאבו.
מסמכי העסקה הנפוצים הם:
אישורי מיסים – אישור מס שבח, אישור מס רכישה ולעיתים מס רכוש.
אישור עירייה לרבות היטל השבחה.
שטר עסקה במקרה שהנכס רשום בטאבו (בין אם שטר מכר או שטר העברת זכות שכירות).
בקשה להעברת זכויות וכתבי העברת זכות (במקרה שהנכס רשום במינהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת) ומסמכים נוספים לפני נסיבות העניין.
לעיתים אנשים רוכשים או רכשו דירה בבית משותף(בניין) אך להפתעתם הם גילו כי מעולם הבניין לא נרשם כבית משותף. המשמעויות של זה הן שבמקום גוש, חלקה ותת חלקה יש רק גוש וחלקה וכל הרוכשים רשומים עם הערות אזהרה על כלל החלקה. דהיינו אין דירות ספציפיות לרוכשים.
מצב כזה בעצם פוגע בשווי הנכס, באופן עשיית העסקה ולעיתים רבות גם יוצר קושי לקבל משכנתה מהבנק.
רישום בית משותף הוא הצורה הנכונה והסופית של רישום יחידות בחלקה משותפת. חלקה המכילה מספר בעלים (כמו בניין מגורים, בית דו משפחתי, מרכז מסחרי או מבנה אחר המורכב ממספר יחידות להן בעלים שונים) מעלה את ערכו כאשר הוא נרשם בטאבו כבית משותף.
